הדיון על מתי מותר לירות נוטה להתמקד ברגע אחד, ובפועל הרגע הזה הוא החלק הקצר בסיפור. מה שקובע את חייך אחר כך הוא מה שקורה בדקות ובשעות שבאות אחריו.
נתחיל במסגרת. הרשות להשתמש בנשק קמה מול סכנה ממשית ומיידית לחיים או לפגיעה חמורה, והיא נמדדת לפי מה שאדם סביר היה מבין באותו רגע, עם המידע שהיה לו אז. לא עם מה שהתברר אחר כך.
הנקודה שאנשים מפספסים היא שהרשות הזו נגמרת ברגע שהסכנה נגמרת. ירי אחרי שהאיום כבר לא קיים הוא סיפור משפטי אחר לגמרי, גם אם הוא התחיל כהגנה עצמית מוצדקת.
ומה שקורה אחרי. תזמין משטרה בעצמך ומיד. תזהה את עצמך ככזה שהזמין. תניח את הנשק לפי הנחיות הכוחות שמגיעים ואל תחזיק אותו ביד כשהם מגיעים, כי הם לא יודעים מי אתה. תמסור פרטים מזהים ותגיד שאתה מוכן לשתף פעולה, ואז תתייעץ עם עורך דין לפני שאתה נכנס לתיאור מפורט. זו לא התחמקות, זו התנהלות שגם עורך דין של המדינה היה ממליץ עליה.
שורה תחתונה אחת: אף אחד לא מתכנן להיות במצב הזה, ובדיוק לכן כדאי לדעת מראש את שלושת הצעדים הראשונים. הם קצרים, והם עושים את ההבדל.
הכתוב כאן הוא הסבר כללי ולא ייעוץ משפטי. לכל מקרה יש נסיבות משלו.